מירי רגב. צילום: shutterstock

בני ציפר: מירי רגב אישה אמיצת לב שנותנת לכל מכפישיה מנה אחת אפיים

עיתונאי "הארץ", בני ציפר, תקף בפוסט בפייסבוק את היחס שמקבלת שרת התרבות מירי רגב מתעשיית הקולנוע, לאחר שלא הוזמנה לטקס פרסי אופיר.

"אני אוהב את מירי רגב – ולא מעכשיו. אני מעריץ אותה על כך שהיא נותנת לכל מכפישיה מנה אחת אפיים – הלוואי עלי מענה הלשון החריף שלה.

חוץ מזה היא בעיני שרת התרבות הטובה ביותר שהיתה לישראל – והיא גם אשה אמיצת לב שמנהלת מלחמה נכונה וצודקת למען השבת הרוח של אהבת ישראל לעולם התרבות לאחר שנים שבהן השתלטה על התרבות בארץ דיקטטורה שמאלנית קיצונית.

מירי רגב עושה מה שבכל מדינה נחשב למובן מאליו. היא שמה גבולות לאותה התמסרות פסיכית של הקולנוע והתיאטרון הישראליים לעניין הפלסטיני. כאילו נגמרו כל הנושאים בעולם ונשאר רק הנושא הזה, של הצגת העוולות שעושה ישראל לפלסטינים.

ובנוסף לכל אלה היא מזרחית (אוי ואבוי. המרוקאים משתלטים לנו על המדינה) והיא מהליכוד – שני דברים לא נסלחים בעיני האליטות התרבותיות, או ליתר דיוק בין אלה שחושבים את עצמם לאליטות התרבותיות בישראל. גורלה נחרץ: הוחל במסע מאורגן של דה-לגיטימציה ושל הכפשות והדרה ולגלוג, שנועד לטרפד את כל מפעלותיה. כמובן שבלי כל הצלחה.

בהיותי מעריץ גלוי שלה, מעולם לא התביישתי להגן עליה ועל עמדותיה, גם בטור שהיה לי ב"הארץ", וגם כשהזמינה אותי לסייר אתה השנה בשבוע הספר העברי בכיכר רבין והלכתי אתה יד ביד תחת עיניהם הזועפות של כמה מחבריי הסופרים והעורכים שעמדו שם בפנים חמוצות.

העניין הוא שיש הרבה מאוד אנשים בכירים בתחום התרבות והיצירה והאמנות, שחושבים שמירי רגב עושה דברים חשובים מאוד לתיקון עיוותים מתמשכים ושחיתויות במדיניות התרבות. אבל הם סותמים את הפה מחשש שיוקעו על ידי חבריהם מהברנז'ה. למשל: רבים חשבו עמוק בלבם (וגם אמרו לי זאת) שאין דבר מבורך יותר מהשינוי שעבר פסטיבל התיאטרון בעכו לאחר התפטרות המחאה של ההנהלה האמנותית הקודמת בגלל איזו הצגה על מכתבי אסירים פלסטינים. אבל הם לא ביטאו בקול רם את עמדתם כי הם פוחדים.

אני גם מסכים לחלוטין עם מירי רגב שסרטים ישראליים שרוצים להכפיש את ישראל ואת צה"ל לא צריכים ליהנות מסבסוד של המדינה. הרגשתי את זה על בשרי לא מכבר, כשהייתי בכנס ספרותי באורליאן שבצרפת שהיה לכאורה על הנושא התמים, "גבולות". הפסטיבל התחיל בסרט ישראלי המכפיש את צה"ל וההתנחלויות ומבכה את הגורל הפלסטיני. והפסטיבל הסתיים בסרט ישראלי המכפיש את המדינה ומתאר באופן מגמתי ומוגזם את ההתעמרות במסתננים מאפריקה. שני הסרטים קיבלו, על פי המצוין בקרדיטים, תמיכה של הקרן הישראלית לקולנוע.

ישבתי שם בכנס ולא ידעתי את נפשי מרוב זעם. אפשר לחשוב שאין עוד מקומות בעולם שיש בעיות של פליטים והסתננויות. אלא מה – הסרטים הישראליים הם תמיד קיצוניים וביקורתיים כל כך שאין כיף יותר מלצפות בהם ולומר: "תראו את היהודים האלה, נתנו להם מדינה והם נהיו יותר גרועים מכולם".

ברור מכאן לחלוטין למה סרטים ישראלים שמבקרים את צה"ל בצורה מוגזמת מצליחים בעולם ומקבלים פרסים יוקרתיים: הם מנגנים ישר על המיתר האנטישמי. צודקת מירי רגב. למה ישראל צריכה לממן ולעודד רגשות אנטישמיים?
עכשיו הטילו על מירי רגב עונש על הפטריוטיות שלה. לא הזמינו אותה לטקס פרסי אופיר.

היה נדמה בהתחלה שהנה זה ניצחון גדול לשמאלנים הנתעבים מעולם הקולנוע. אבל אט אט מתחילה התמונה להתבהר: יש אנשים וגופים משמעותיים מאוד בתחום הקולנוע והמימון של הקולנוע, שעד לפני רגע היו עוד תחת המגף של הדיקטטורה השמאלנית, ופתאום הם מרימים את הראש ואומרים: רגע, עד כאן.

אישית אני סבור שכל האירוע הזה שנקרא פרסי אופיר הוא דבר מגונה ויומרני, חיקוי עלוב וחסר השראה של טקס האוסקר. זה מסוג האירועים שבה הברנז'ה חוגגת את עצמה, ומירי רגב היתה מוזמנת לשם כדי שיהיה מי לשנוא ומי לצעוק לו בוז.
אני קורא לכל אלה שנמאס להם מן הדיקטטורה של השמאל בתחום הקולנוע לצאת להגנתה של שרת התרבות בגלוי ולדרוש את ביטול טקס פרסי אופיר, המיותר גם כך לגמרי".



About מערכת newsdesk

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*